להלן כתב תביעה של בעל רכב מסוג פיאט אשר בתום 3 שנות האחריות נאלץ להחליף את הגיר ברכבו. הלקוח החליט לתבוע גם את היבואן וגם את המוסך מורשה בגין התרשלות בטיפול ברכב במהלך תקופת האחריות. כתב התביעה מוגש כלשונו אך ע"מ לקצרו מעט הורדנו מספר סעיפים
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים תק 002620/05
לפני: כבוד השופט ארנון דראל תאריך: 25/05/2006
פסק דין
מבוא
1. התובע רכש רכב מסוג פיאט פונטו ספייס, שנת יצור 2001, מספר רישוי 8023110 (להלן: "הרכב").
2. הנתבעת מס' 1 (להלן: "היבואן") היא יבואנית רכבי פיאט והיא ייבאה את הרכב לארץ ומכרה אותו לתובע. הנתבעת מס' 2 (להלן: "המוסך") שימשה במועדים הרלוונטיים לתביעה זו כמוסך מורשה של היבואן וביצעה טיפולים ברכב. במהלך ניהול ההליכים הפסיק המוסך להתייצב לדיונים וככל הנראה נקלע לקשיים כלכליים.
3. התובע רכש את הרכב מהיבואן בחודש אפריל 2001 כאשר לרכב ניתנה אחריות לתקופה של 3 שנים או עד לנסיעה של 100,000 ק"מ. האחריות שניתנה לרכב על ידי היבואן ניתנה בהתאם להוראות כתב האחריות (נספח א' לכתב התביעה).
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 26.12.04 נהרס הגיר ברכב והיה צורך להחליפו. בעקבות הרס הגיר, רכש התובע על חשבונו גיר משופץ משומש מרכב שעבר תאונה ושילם תמורת הגיר ותמורת העבודה למוסך. עוד, אין מחלוקת כי במועד שבו נהרס הגיר והוחלף חלפה תקופת האחריות שניתנה על ידי היבואן לרכב.
5. התובע טוען כי בהתחשב בליקויים שהתגלו עוד בתקופת האחריות וברשלנות המוסך והיבואן בטיפול בהם במהלך תקופת האחריות, יש להטיל על הנתבעות לשאת בנזקים שנגרמו לו עקב החלפת הגיר. הנתבעות מצדן סבורות כי לאחר חלוף תקופת האחריות אין מוטלת עליהן כל חובה להחליף את הגיר או לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו. זוהי ב'קליפת אגוז' המחלוקת בין הצדדים.
הרקע העובדתי
6. התובע טען, כאמור, כי הרבה להתלונן על בעיות בגיר במהלך תקופת האחריות. בתמיכה לעדותו הובא גם תצהיר של מר זיו יצחק, מנהל המוסך בשנים 2000-2004. בתצהירו הוא מציין כי בשנים 2002-2003 התובע הגיע למוסך והתלונן מספר פעמים על בעיות ותקלות בגיר אלקטרוני של הרכב.
7.מכרטיסי העבודה שהוגשו על ידי הצדדים עולה כי ביום 8.10.02 התלונן התובע על משיכת העברת הילוך (כרטיס מס' 15488)
8. ביום 9.6.03 התלונן התובע על כך שהרכב 'מזייף'. מכרטיס העבודה מס' 20792 שנערך על ידי המוסך עולה כי נבדקה משאבת הדלק.
9. ביום 21.7.03 התלונן התובע שוב על כך שהרכב 'מזייף' לפעמים. באותו שלב הוחלפו המצתים (הזמנת תיקון 21773).
10. לאור תלונות התובע, ביום 31.3.04 נבדק הרכב על ידי מנהל שירות הלקוחות של היבואן, דב, אשר הוזמן לבדוק את הרכב בשל התלונות. התובע ציין זאת בכתב התביעה בסעיף 13 ובדיקת הרכב על ידי מנהל שירות הלקוחות של היבואן באותה עת לא הוכחשה על ידי הנתבעות.
11. ביום 4.4.04 ביקר התובע במוסך והתלונן. מתעודת התיקון שנרשמה על ידי המוסך עולה כי 'לא נמצאה תקלה'.
12. כאמור, ביום 26.12.04 נכנס התובע לרכב והחל לנהוג בו. במהלך הנסיעה הגיר הפסיק לציית להוראות התובע. בבדיקה שנערכה התברר שהגיר נהרס.
13. בלית ברירה, הקטין התובע את נזקיו ותיקן את הגיר על חשבונו. הגיר הוחלף בגיר משופץ, שהובא מרכב שעבר תאונה, ולא בגיר חדש והתובע נשא בעלות הגיר ובעלות התיקון בסכום של 7,328 ?. בנוסף נמנעה מהתובע האפשרות להשתמש ברכב למשך כשבועיים. עוד נעלם הגיר המקורי שהיה ברכב.
הטענות
14. התובע טוען כי התלונן על הליקויים בגיר עוד במהלך תקופת האחריות ותלונותיו לא טופלו. לדבריו פנה אל המוסך ואל היבואן מספר פעמים אך נענה כי מדובר בטענות סרק וכי אין כל בעיה
15. הנזקים שנגרמו לתובע, לפי הערכתו, הם עלות הגיר החדש שצריך היה להתקין ברכב במסגרת האחריות בסכום של 7,435 דולר וכן את שווי הגיר המשומש שפורק מרכבו ונלקח ממנו על ידי הנתבעות בשווי של 1,658 דולר.
16. מאחר והסכומים הנתבעים עולים על תקרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות הועמד סכום התביעה על 17,800 ?.
17. בדיון שהתקיים טען מר בן ארי, מנהל השירות של היבואן, כי התובע אמנם התלונן במסגרת הטיפול שנערך לאחר 40,000 ק"מ על תקלה אך זו טופלה באותו זמן והתלונות שנשמעו לאחר מכן אינן קשורות לגיר.
חוות דעת המומחה
18. נוכח המחלוקת המקצועית שהתגלתה, מיניתי ביום 11.8.05 מומחה שיחווה דעתו בשאלות הבאות:
a. מה מקור התקלה שהתגלתה בגיר ברכבו של התובע ביום 26.12.04 (האם תקלה זו נגרמה בשל ליקוי קודם שהיה בגיר ברכב אשר התובע התלונן לגביו בתקופת האחריות או שמקור התקלה בבלאי של הגיר)?
b. האם כרטיסי העבודה שנערכו במוסך הנתבעת 2 ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביעים על כך שהבעיה בגיר נוצרה עוד קודם ליום 26.12.04 והאם היה בטיפול נכון יותר בתקלה כדי למנוע את הנזק שאירע מאוחר יותר לגיר?
c. האם תלונות התובע שנרשמו על ידי המוסך כתלונות על רכב 'מזייף' יכולות היו להצביע על בעיה בגיר ואם כן האם הבעיה טופלה על ידי המוסך כפי שהיה צריך לטפל?
19. המומחה שמונה, המהנדס ג'קי רווח, ממכון התקנים נפגש עם הצדדים ועיין בחומר שהועבר אליו. בחוות דעתו הוא קבע כי מקור התקלה הוא בכך שבטיפולים שבוצעו במוסך לאחר 40,000 ק"מ ולאחר 80,000 ק"מ לא בוצעה החלפת שמן תיבת ההילוכים. המומחה כתב כי בשל אי החלפת השמן, איבד שמן תיבת ההילוכים מתכונותיו ונגרם כשל של התיבה.
20. המומחה הוסיף כי עיון בכרטיסי העבודה שנערכו על ידי המוסך ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביע על כך שהבעיה נוצרה עוד במהלך האחריות. עוד הוא הוסיף כי תלונת התובע על משיכת העברת הילוך באוקטובר 2002 יכולה הייתה להצביע על בעיה בגיר שלא טופלה על ידי המוסך כפי שהיה על המוסך לטפל.
חובתן של הנתבעות כלפי התובע
21. מהאמור לעיל עולה, כי הכשל ברכב, לפי חוות דעת המומחה, נבע מאי החלפת שמן תיבת ההילוכים במהלך הטיפולים שבוצעו ברכב. אין ספק כי כשל זה מטיל על המוסך חבות חוזית ונזיקית כלפי התובע בשל הפרת החוזה על ידי המוסך ובשל התרשלותו. מאחר והמוסך לא התייצב לדיון ביום 3.4.06, יינתן כנגדו פסק דין.
22. אשר לאחריותו של היבואן, טען מר בן ארי, מנהל השירות הארצי, כי אין היבואן חב בגין מחדליו של המוסך ואין להטיל על היבואן לשאת בנזקים שנגרמו בשל הטיפול הלקוי.
23. אין לקבל טענה זו. במקרה שבפני אין צורך להידרש לשאלת אחריותו של היבואן, הישירה והשילוחית, בשל מחדליו של מוסך מורשה, שכן במקרה זה קיימת התרשלות ישירה של היבואן.
24. מכאן, שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה חב היבואן בנזקי התובע בשל התרשלותו באיתור התקלה בעת שהרכב נבדק על ידו.
25. על היבואן, המחייב את לקוחותיו לפנות למוסכים מסוימים, מוטלות חובות פיקוח מוגברת על האופן בו פועל המוסך. עניין זה נדון בהקשר אחר בצו שניתן על ידי בית הדין להגבלים עסקיים (כב' השופט י' עדיאל):
i. "כאשר מדובר במוסך שירות, קיימת הצדקה שלא להתיר ליבואן לפטור עצמו מאחריות בשל רשלנות המוסך, שכן מדובר במוסך הנמצא תחת פיקוחו. בנסיבות אלה, אינני רואה עילה לחייב את היבואנים בתוצאות רשלנותם של מוסכים אחרים אשר אינם פועלים מטעמם ותחת פיקוחם"
ii. (הע (י-ם) 28/01 הממונה על הגבלים עסקיים נ' בני משה קרסו דינים מחוזי, לה(1) 287).
26. עתה, משהתברר כי המוסך נכנס לקשיים (ר' דברי מר בן ארי בדיון מיום 3.4.06) מנער היבואן את אחריותו מהמוסך ושולח את לקוחותיו לרדוף' אחרי המוסך שאיננו. התנהגות זו, רחוקה מלהיות התנהגות בתום לב ויש להצטער על האופן שבו נהג היבואן בהליך זה.
27. לפיכך, ישאו הנתבעות, יחד ולחוד בנזקי התובע.
הנזק
28. בנסיבות אלה, מאחר ולא ניתן להורות על החלפת המוצר שהותקן ברכב במוצר אחר, אותו צריך היה להתקינו ברכב, אני סבור כי יש מקום להשיב לתובע את הסכום ששילם (7,328 ?).
29. יש לפצות את התובע גם בשל הנזק שנגרם לו עקב הרכבת גיר משופץ משומש ברכב במקום גיר חדש. נזק זה יכול לבוא לידי ביטוי במשך החיים של הגיר המשומש שקצר יותר מגיר חדש או בירידת ערך הרכב בשל הימצאות גיר משומש במקום חדש. על דרך של אמדן אני פוסק לתובע בגין רכיב נזק זה סכום של 2,500 ?.
30. בהתחשב בדרך הייסורים, אותה נאלץ התובע לעבור בשל התנהגות הנתבעות ובשל אבדן הזמן ויכולת ההנאה מהרכב במהלך התיקונים, אני מחייב אותן לפצותו גם בסכום של 5,000 ?.
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים תק 002620/05
לפני: כבוד השופט ארנון דראל תאריך: 25/05/2006
פסק דין
מבוא
1. התובע רכש רכב מסוג פיאט פונטו ספייס, שנת יצור 2001, מספר רישוי 8023110 (להלן: "הרכב").
2. הנתבעת מס' 1 (להלן: "היבואן") היא יבואנית רכבי פיאט והיא ייבאה את הרכב לארץ ומכרה אותו לתובע. הנתבעת מס' 2 (להלן: "המוסך") שימשה במועדים הרלוונטיים לתביעה זו כמוסך מורשה של היבואן וביצעה טיפולים ברכב. במהלך ניהול ההליכים הפסיק המוסך להתייצב לדיונים וככל הנראה נקלע לקשיים כלכליים.
3. התובע רכש את הרכב מהיבואן בחודש אפריל 2001 כאשר לרכב ניתנה אחריות לתקופה של 3 שנים או עד לנסיעה של 100,000 ק"מ. האחריות שניתנה לרכב על ידי היבואן ניתנה בהתאם להוראות כתב האחריות (נספח א' לכתב התביעה).
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 26.12.04 נהרס הגיר ברכב והיה צורך להחליפו. בעקבות הרס הגיר, רכש התובע על חשבונו גיר משופץ משומש מרכב שעבר תאונה ושילם תמורת הגיר ותמורת העבודה למוסך. עוד, אין מחלוקת כי במועד שבו נהרס הגיר והוחלף חלפה תקופת האחריות שניתנה על ידי היבואן לרכב.
5. התובע טוען כי בהתחשב בליקויים שהתגלו עוד בתקופת האחריות וברשלנות המוסך והיבואן בטיפול בהם במהלך תקופת האחריות, יש להטיל על הנתבעות לשאת בנזקים שנגרמו לו עקב החלפת הגיר. הנתבעות מצדן סבורות כי לאחר חלוף תקופת האחריות אין מוטלת עליהן כל חובה להחליף את הגיר או לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו. זוהי ב'קליפת אגוז' המחלוקת בין הצדדים.
הרקע העובדתי
6. התובע טען, כאמור, כי הרבה להתלונן על בעיות בגיר במהלך תקופת האחריות. בתמיכה לעדותו הובא גם תצהיר של מר זיו יצחק, מנהל המוסך בשנים 2000-2004. בתצהירו הוא מציין כי בשנים 2002-2003 התובע הגיע למוסך והתלונן מספר פעמים על בעיות ותקלות בגיר אלקטרוני של הרכב.
7.מכרטיסי העבודה שהוגשו על ידי הצדדים עולה כי ביום 8.10.02 התלונן התובע על משיכת העברת הילוך (כרטיס מס' 15488)
8. ביום 9.6.03 התלונן התובע על כך שהרכב 'מזייף'. מכרטיס העבודה מס' 20792 שנערך על ידי המוסך עולה כי נבדקה משאבת הדלק.
9. ביום 21.7.03 התלונן התובע שוב על כך שהרכב 'מזייף' לפעמים. באותו שלב הוחלפו המצתים (הזמנת תיקון 21773).
10. לאור תלונות התובע, ביום 31.3.04 נבדק הרכב על ידי מנהל שירות הלקוחות של היבואן, דב, אשר הוזמן לבדוק את הרכב בשל התלונות. התובע ציין זאת בכתב התביעה בסעיף 13 ובדיקת הרכב על ידי מנהל שירות הלקוחות של היבואן באותה עת לא הוכחשה על ידי הנתבעות.
11. ביום 4.4.04 ביקר התובע במוסך והתלונן. מתעודת התיקון שנרשמה על ידי המוסך עולה כי 'לא נמצאה תקלה'.
12. כאמור, ביום 26.12.04 נכנס התובע לרכב והחל לנהוג בו. במהלך הנסיעה הגיר הפסיק לציית להוראות התובע. בבדיקה שנערכה התברר שהגיר נהרס.
13. בלית ברירה, הקטין התובע את נזקיו ותיקן את הגיר על חשבונו. הגיר הוחלף בגיר משופץ, שהובא מרכב שעבר תאונה, ולא בגיר חדש והתובע נשא בעלות הגיר ובעלות התיקון בסכום של 7,328 ?. בנוסף נמנעה מהתובע האפשרות להשתמש ברכב למשך כשבועיים. עוד נעלם הגיר המקורי שהיה ברכב.
הטענות
14. התובע טוען כי התלונן על הליקויים בגיר עוד במהלך תקופת האחריות ותלונותיו לא טופלו. לדבריו פנה אל המוסך ואל היבואן מספר פעמים אך נענה כי מדובר בטענות סרק וכי אין כל בעיה
15. הנזקים שנגרמו לתובע, לפי הערכתו, הם עלות הגיר החדש שצריך היה להתקין ברכב במסגרת האחריות בסכום של 7,435 דולר וכן את שווי הגיר המשומש שפורק מרכבו ונלקח ממנו על ידי הנתבעות בשווי של 1,658 דולר.
16. מאחר והסכומים הנתבעים עולים על תקרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות הועמד סכום התביעה על 17,800 ?.
17. בדיון שהתקיים טען מר בן ארי, מנהל השירות של היבואן, כי התובע אמנם התלונן במסגרת הטיפול שנערך לאחר 40,000 ק"מ על תקלה אך זו טופלה באותו זמן והתלונות שנשמעו לאחר מכן אינן קשורות לגיר.
חוות דעת המומחה
18. נוכח המחלוקת המקצועית שהתגלתה, מיניתי ביום 11.8.05 מומחה שיחווה דעתו בשאלות הבאות:
a. מה מקור התקלה שהתגלתה בגיר ברכבו של התובע ביום 26.12.04 (האם תקלה זו נגרמה בשל ליקוי קודם שהיה בגיר ברכב אשר התובע התלונן לגביו בתקופת האחריות או שמקור התקלה בבלאי של הגיר)?
b. האם כרטיסי העבודה שנערכו במוסך הנתבעת 2 ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביעים על כך שהבעיה בגיר נוצרה עוד קודם ליום 26.12.04 והאם היה בטיפול נכון יותר בתקלה כדי למנוע את הנזק שאירע מאוחר יותר לגיר?
c. האם תלונות התובע שנרשמו על ידי המוסך כתלונות על רכב 'מזייף' יכולות היו להצביע על בעיה בגיר ואם כן האם הבעיה טופלה על ידי המוסך כפי שהיה צריך לטפל?
19. המומחה שמונה, המהנדס ג'קי רווח, ממכון התקנים נפגש עם הצדדים ועיין בחומר שהועבר אליו. בחוות דעתו הוא קבע כי מקור התקלה הוא בכך שבטיפולים שבוצעו במוסך לאחר 40,000 ק"מ ולאחר 80,000 ק"מ לא בוצעה החלפת שמן תיבת ההילוכים. המומחה כתב כי בשל אי החלפת השמן, איבד שמן תיבת ההילוכים מתכונותיו ונגרם כשל של התיבה.
20. המומחה הוסיף כי עיון בכרטיסי העבודה שנערכו על ידי המוסך ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביע על כך שהבעיה נוצרה עוד במהלך האחריות. עוד הוא הוסיף כי תלונת התובע על משיכת העברת הילוך באוקטובר 2002 יכולה הייתה להצביע על בעיה בגיר שלא טופלה על ידי המוסך כפי שהיה על המוסך לטפל.
חובתן של הנתבעות כלפי התובע
21. מהאמור לעיל עולה, כי הכשל ברכב, לפי חוות דעת המומחה, נבע מאי החלפת שמן תיבת ההילוכים במהלך הטיפולים שבוצעו ברכב. אין ספק כי כשל זה מטיל על המוסך חבות חוזית ונזיקית כלפי התובע בשל הפרת החוזה על ידי המוסך ובשל התרשלותו. מאחר והמוסך לא התייצב לדיון ביום 3.4.06, יינתן כנגדו פסק דין.
22. אשר לאחריותו של היבואן, טען מר בן ארי, מנהל השירות הארצי, כי אין היבואן חב בגין מחדליו של המוסך ואין להטיל על היבואן לשאת בנזקים שנגרמו בשל הטיפול הלקוי.
23. אין לקבל טענה זו. במקרה שבפני אין צורך להידרש לשאלת אחריותו של היבואן, הישירה והשילוחית, בשל מחדליו של מוסך מורשה, שכן במקרה זה קיימת התרשלות ישירה של היבואן.
24. מכאן, שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה חב היבואן בנזקי התובע בשל התרשלותו באיתור התקלה בעת שהרכב נבדק על ידו.
25. על היבואן, המחייב את לקוחותיו לפנות למוסכים מסוימים, מוטלות חובות פיקוח מוגברת על האופן בו פועל המוסך. עניין זה נדון בהקשר אחר בצו שניתן על ידי בית הדין להגבלים עסקיים (כב' השופט י' עדיאל):
i. "כאשר מדובר במוסך שירות, קיימת הצדקה שלא להתיר ליבואן לפטור עצמו מאחריות בשל רשלנות המוסך, שכן מדובר במוסך הנמצא תחת פיקוחו. בנסיבות אלה, אינני רואה עילה לחייב את היבואנים בתוצאות רשלנותם של מוסכים אחרים אשר אינם פועלים מטעמם ותחת פיקוחם"
ii. (הע (י-ם) 28/01 הממונה על הגבלים עסקיים נ' בני משה קרסו דינים מחוזי, לה(1) 287).
26. עתה, משהתברר כי המוסך נכנס לקשיים (ר' דברי מר בן ארי בדיון מיום 3.4.06) מנער היבואן את אחריותו מהמוסך ושולח את לקוחותיו לרדוף' אחרי המוסך שאיננו. התנהגות זו, רחוקה מלהיות התנהגות בתום לב ויש להצטער על האופן שבו נהג היבואן בהליך זה.
27. לפיכך, ישאו הנתבעות, יחד ולחוד בנזקי התובע.
הנזק
28. בנסיבות אלה, מאחר ולא ניתן להורות על החלפת המוצר שהותקן ברכב במוצר אחר, אותו צריך היה להתקינו ברכב, אני סבור כי יש מקום להשיב לתובע את הסכום ששילם (7,328 ?).
29. יש לפצות את התובע גם בשל הנזק שנגרם לו עקב הרכבת גיר משופץ משומש ברכב במקום גיר חדש. נזק זה יכול לבוא לידי ביטוי במשך החיים של הגיר המשומש שקצר יותר מגיר חדש או בירידת ערך הרכב בשל הימצאות גיר משומש במקום חדש. על דרך של אמדן אני פוסק לתובע בגין רכיב נזק זה סכום של 2,500 ?.
30. בהתחשב בדרך הייסורים, אותה נאלץ התובע לעבור בשל התנהגות הנתבעות ובשל אבדן הזמן ויכולת ההנאה מהרכב במהלך התיקונים, אני מחייב אותן לפצותו גם בסכום של 5,000 ?.
